הרעיון העומד מאחורי מניפת הצבעים של פנטון הוא היכולת לתת למעצבים כלי להתאמה מרבית של צבעים בעבודות אשר עברו לשלב הביצוע והיצור. שיטה זו אומצה בידי רוב מפיקי הדפוס וגרפיקאים. שיטת מניפת הצבעים של פנטון מושרשת בעולם הדפוס והעיצוב ברמה גבוהה ביותר עד כדי כך שהמניפה הפכה להיות כלי עיצובי ואביזר הכרחי בארגז הכלים של מעצבים ואנשי דפוס.

ההתאמה המקסימלית תתקבל רק אם יתר הגורמים המשפיעים יתואמו כמו: (סוג ועובי נייר, חברה מייצרת לצבעים שבשימוש ואופן הטיפול במהלך ההדפסה).

במניפת הצבעים של פנטון יש לכל גוון מספר ותמונת צבע שמתקבל לאחר הדפסה. בנוסף מכילה המניפה "מתכונים" להכנת צבעים המבוססים על שיטת הפרוצס (CMYK). בשיטת CMYK משתמשים בארבעה צבעים – ציאן, מג'נטה, צהוב ושחור, אשר מודפסים אחד על השני בכמויות משתנות בהתאם לגוון המבוקש. רוב רובו של עולם הדפוס התעשייתי על ענפיו השונים מדפיס על יד שימוש בשיטת הפרוצס. שיטתה של חברת פנטון מתבססת על עירבוב ספציפי של פיגמנטי צבע ליצירת צבעים חדשים, צבעים אלו ידועים בשמם כ"צבע פנטון" (spot colors) והכוונה היא לצבע מוכן מראש, על ידי החברה המייצרת, בגוון ספציפי שלרוב אינו קיים בקשת הצבעים של הפרוצס שמותקן במכונת הדפוס בצורתו הסופית, בגלל השימוש בשיטה נפתחה האפשרות לייצור של צבעים מיוחדים, כגון: צבעים מטאליים וצבעים פלואורסצנטיים. רוב "צבעי הפנטון" (spot colors) נמצאים מחוץ לקשת הצבעים של הפרוצס, צבעים אשר אפשר על ידי פרוצס להדפיסם מסומנים במניפה בסימון מתאים ובנוסף ישנו תרשים כמויות ליצור הגוון המבוקש.

ניתן לחרוט על עטים, על תמונות, על ארנקים, על מוצרי נייר, על זכוכית ועל כל פריט עשוי מחומר גלם זה, על עץ (בין אם עץ טבעי ובין אם עץ עם שכבת צבע עליו), על אלומיניום (עם ציפוי אנודייז), על פרספקס – למעשה האפשרויות שמקנה מכונות הלייזר שמבצעות את החריטה המדויקת הן אינסופיות וכמעט לכל מטרה שתחשבו עליה.

בשיטת מיתוג זו ניתן ליצור מתנה מיוחדת המשדרת יוקרה ודיוק.

בפרוצס שילובי הצבעים השונים נוצרים על ידי רשתות נקודות בצפיפות משתנה, שבהן רשת אחת מודפסת על השנייה, ומרחוק נוצר שילוב הצבעים שיוצר כל גוון. הרשתות מתוכננות בארבע זוויות שונות כדי שהנקודות ישבו אחת ליד השנייה ולא אחת על השנייה.

זהו למעשה תהליך העברה של גרפיקה בצבעים מלאים או תמונה לתוך מוצרים שמצופים בפולימר, תחילה יש לעצב במחשב גרפיקה/תמונה ואז מדפיסים בדיו סובלימציה על נייר פוטו איכותי ולאחר מכן לוקחים את הדף המודפס ומצמידים למוצר עליו רוצים להעביר את מה שהודפס.ניתן להעביר את מה שהודפס על כל מוצר ורעיון בתנאי שהמוצר מצופה בפולימר, ההעברה נעשית באמצעות מכבש חום. התוצאה היא הדפסה באיכות צילומית מעולה שבה הצבע הופך להיות חלק מהחומר ואינו מורגש במגע כלל וכן עמידותו לאורך זמן גבוהה במיוחד.

בתחילת המאה ה-20 חלה פריצת דרך בטכניקות האטימה בעקבות פיתוח אמולסיות הרגישות לאור שאפשרו אטימה חדה ומדויקת יותר של הרשת בשיטות צילום ללא צורך בשעווה. בכך נפתחה הדרך לשימוש התעשייתי של הדפסי המשי בתעשיות הטקסטיל והאלקטרוניקה ובענף הפרסום שבהן רשת ההדפסה משמשת להדפסות רבות יותר מאשר ליתוגרפיה, או הדפס עץ אשר המשיכו לשמש בתחום האמנות.

השיטה מאפשרת הדפסה על מגוון חומרים החל מנייר וכלה בחומרים כמו פלסטיק, מתכת, טקסטיל, עץ וכדומה, ובשכבה משמעותית של צבע (פי 10 מעובייה של שכבת הצבע של דפוס אופסט), לקבלת המרקם ועוצמת הגוון הנחוצים בהדפסים אמנותיים.

הטכנולוגיה של המאה ה-21 מאפשרת דיוק ומהירות, ועל אף שהרשתות עשויות מפוליאסטר ופלדה העיקרון הבסיסי של ההדפס המסורתי נותר ללא שינוי וגם השם של הטכניקה נותר בעינו. הרשתות המודרניות עמידות ובעלות רזולוציות גבוהות. שיטות הצילום, ההקרנה והפיתוח של הרשתות לאחר ציפוין באמולסיה דומות לתהליכי פיתוח צילומים והדפסת תמונות, בכך מועבר הדימוי בדייקנות לרשת ולמשטח המודפס.

הדפסה בדפוס משי כדאית מכמות של עשרות בודדות, בגלל ההכנה הראשונית בתהליך ועד לאלפי עותקים. דפוס משי הוא בין שיטות הדפוס הבודדות המסוגלות להדפיס על מוצרי פרסום מוגמרים באיכות מעולה. כידוע צבע דפוס המשי הוא עמיד יותר מצבע של מדפסת דיגיטלית. חלק ממוצרי הפרסום שאנו מדפיסים לאחר מסירתם ללקוח כשי הוקרה, אזור ההדפסה לא בא במגע יומיומי תוך כדי הקלדה במחשבון או כתיבה ממושכת בעט או בידית אחיזה של משחק אלקטרוני. למוצרים האחרונים שיש באיזור ההדפסה שחיקה מתמדת יש דרגה נוספת של צבע עמיד והוא צבע מסוג אפוקסי – צבע המשולב עם חומר מקשה עמיד ביותר. מאחר וחלק ממוצרי הפרסום הם או תלת מימדיים באופן שלא מאפשר הדפסה בדפוס משי, או למרות שהמשטח ישר, אין גישה לרשת ההדפסה בגלל בליטה או מכשול שמפריע להדפסה, במקרה זה נעדיף שיטות הדפסה אחרות.

דפוס זה דומה מאד לצורה של הטבעה עם חותמת: ישנה כרית שעשויה מסיליקון והיא סופגת את הצבע והלוגו מתוך הגלופה שהוכנה מראש ומטביעה את הלוגו על המוצר שאותו רוצים להדפיס.
מכונת ההדפסה תטביע כמו חותמת את כרית הסיליקון על הגלופה כדי שהיא תספוג את הצבע ותעביר את התצורה בצורה מדויקת לחומר המודפס.
מאחר וזה נעשה בדיוק כמו חותמת שיטה זו הינה מהירה ביותר וצבע ההדפסה מתקשר ומתחבר מהר לחומר המודפס, הצבע מתייבש במהירות ומאחר וכמות הצבע שמועברת היא מדודה ומדויקת צבע ההדפסה נשאר יציב ונראות המוצר מיטבית.

זוהי שיטת הדפסה ישירה, כלומר מכונת דפוס דיגיטלית מסוגלת להפיק את ההדפסה ישירות מפקודה של המחשב הקורא את הקובץ הגרפי אל הנייר, ללא צורך בשלבי ביניים כמו הקרנת לוחות, סט אפ מכונה וכו'. בהדפסה הדיגיטלית לרוב אין הבדל בין הדפסה בצבע אחד או בהדפסה צבעונית, כל העבודות המודפסות הן מודפסות בצבע מלא.

בשיטת הדפסה זו משלמים לפי פעימה – כלומר לפי כל דף שמודפס. בין אם תדפיסו עשרות או מאות עותקים – העלות לכל דף תהיה כמעט זהה (וזאת לעומת דפוס אופסט שבה אחרי יצירת הלוחות והסט אפ הרצה של עותקים נוספים כרוכה בעלות נמוכה מאוד). ההדפסה  הדיגיטלית משתלמת ביותר בהדפסה של כמויות קטנות, החל מהדפסת עותקים בודדים ועד למספר מאות עותקים. בהדפסה של כמויות גדולות יותר כדאי לפנות לדפוס אופסט, כי אז מחיר ההדפסה באופסט הופך להיות משתלם יותר.

בהדפסה הדיגיטלית יש יתרון בולט מאוד – מאחר ואין צורך בכל שלבי הקדם דפוס, ניתן לייצר את עבודת הדפוס באופן מיידי, לרוב הלקוח יוכל להגיע עם הקובץ הגרפי שלו ולקבל את עבודת הדפוס המוכנה בפרק זמן קצר מאוד – בין מס' דקות למס' שעות, תלוי בכמות ההדפסה ובדרישות החיתוך, ולכן הדפוס הדיגיטלי מושלם להדפסה של עבודות בהולות ומתאימה לקצב החיים המהיר של עולם העסקים בו לעיתים קרובות נדרשת עבודה זריזה ודחופה.

באמצעות דפוס אופסט, ניתן ליצור הדפסות באיכות גבוהה במיוחד בכל מצב. זאת לעומת דפוס דיגיטלי, אשר מדפיס במהירות רבה יותר, אך לרוב באיכות נמוכה יותר. חשוב לדעת כי דפוס אופסט הוא לרוב יקר יותר מאשר דפוס דיגיטלי. לכן מומלץ להשתמש בדפוס אופסט רק כאשר מעוניינים להדפיס כמויות גדולות של מוצר שחייב להיות מדויק ומושלם ללא סטיות ובאיכות גבוהה.